לפני כמה חודשים הייתי בהרצאה של דן אריאלי ושל אסף אביר ובו הם דיברו על איך ניתן להשתמש בידע מתחום הפסיכולוגיה והכלכלה ההתנהגותית כדי לשפר את הארוחות שלנו. היה מעניין כפי שניתן לצפות רק משילוב שלהם.
הם דיברו על לשים לב לאוכל עצמו. ביהדות זה מגיע יחד עם ברכת המזון, ברגע שמברכים על אוכל שמים לב בעצם מה יש בצלחת שלנו ופחות "אוכלים בדיפולט". אצלי אישית זה מתקשר ללא לאכול אל מול המחשב (או מי שטלוויזיה עושה לו את זה) או תוך כדי שיחת טלפון. זה כמו לדבר בנייד בנהיגה ולא לזכור את הדרך, שיש שיאמרו שאם זה בדיבורית וזה מעביר לך את השיעמום אז אחלה. אבל בארוחה, אני מסכימה ששווה לתת את הדגש על תשומת הלב לצלחת שלנו ומה יש בה.
הם דיברו על תיאוריית הביס הראשון, שבגדול אומרת שהביס הראשון תמיד הכי טעים, כי לו ציפינו הכי הרבה, דמיינו אותו בזמן ההכנה, היינו רעבים אליו ועוד, ומשם זו פחות או יותר עקומה יורדת. אפשר אולי להקביל את זה ליחסים זוגיים ואז יש שיאמרו אז איך שומרים על מונוגמיה בעצם? ובכן בעניין הביסים הם ממליצים לפזר מלח גס באוכל, ככה שלא כל ביס יהיה דומה לאחר. בנוסף הם מסבירים שהתיאוריה הזו היא אחת הסיבות למה אנשים כל כך אוהבים ארוחת מזאטים, בה טועמים כל פעם קצת ממשהו ואז כל ביס הוא בעצם הביס הראשון. אני חושבת שגם בעניין המונוגמיה אפשר ללמוד מזה, לפזר "מלח גס" ביחסים שלנו ולעשות כל הזמן דברים קטנים שמשמחים אותנו ומרגשים אותנו.
הם דיברו על כובד הסכום, וסיפרו על מחקר שהוביל למסקנה שבעולם המערבי, ככל שהסכום שלנו שוקל יותר, כך אנחנו נהנה יותר מהאוכל והוא יחשב בעינינו כאיכותי יותר. לי זה מסתדר עם הגישה של אפס חד פעמי, גם לטיולים אנחנו לוקחים רב פעמי, ככה שגם שומרים על הסביבה, ומסתבר שגם נהנים יותר מהאוכל.
הם אמרו, שככל שנחשוב שהושקע יותר מאמץ באוכל שלנו, כך אנחנו נהנה ממנו יותר. זה יכול להיות במסעדה שיש בה מטבח פתוח ואנחנו ממש רואים את המאמצים המושקעים באוכל, זה יכול להיות בתפריט שנותן איזה סיפו מסגרת לאווירה והסבר על כל מנה, ואני אומרת, הייתכן והגישה של אמי לספר לנו על תהליך הכנת האוכל מבחינתה בכל ארוחה באמת מוצדקת מחקרית (וכמובן שהאוכל שלה טעים במיוחד)? 🙂
אז הנה אני, מספרת לכם על מאפי הפסטו האלה, שיכולתי לומר שהם בעצם בצק עם פסטו מרוח עליו, אבל לא! מדובר בטוויסטים מרגשים שפיתלתי בעצמי, של פסטו שהכנתי מהבזיליקום בגינה, ואם תשימו לב טוב בתמונות, זה גם איזה אורח שניסה להתפלח לתמונות ושוחרר לחצר לחבריו 🙂 . בכל אופן, זה מאפה מעולה להביא לפיקניק, או לפתוח איתו ארוחה.
- לבצק:
- 250 גרם קמח חיטה או קמח כוסמין לבן
- 4 גרם מלח
- 3 גרם שמרים
- 10 גרם שמן זית
- 115 גרם מים
- לפסטו:
- כמה צרורות של עלי בזיליקום, שטופים ומיובשים
- שמן זית
- מלח
- חופן צנוברים
- בנוסף:
- 2 כפות אבקת שמרי בירה (אופציונאלי)
- 2 כפות שמן זית למריחה על המאפים
- מכינים את הפסטו: בפסטו קשה לכתוב כמויות מדויקות, מכיוון שגם קשה למדוד כמה עלים הכנסתם. העצה הכי טובה שלי היא להכניס את העלים למעבד מזון (או בלנדר שניתן לדחוף בו את התוכן פנימה), לצרף חופן של צנוברים וכרבע כפית מלח, ולעבד. אז להכניס פנימה שמן זית תוך כדי פעולה, רק עד לכמות שגורמת להכל להתערבל ולהפוך למרקם משחתי של פסטו. תוך כדי טועמים ומתקנים את המליחות באם יש צורך.
- מכינים את הבצק: מכניסים את כל החומרים לקערה, מתחילים לעבד עם עף וממשיכים עם הידיים לכשתי דקות. מרדדים את הבצק כמה שיותר דק.
- מרכיבים את המאפה: מורחים על הבצק את הפסטו, מוסיפים אבקת שמרי בירה אם בחרתם להשתמש, ומקפלים לחצי. פורסים את הבצק לפרוסות בעובי של כשני ס"מ, מרימים כל פרוסה, מחזיקים אותה בשני הקצוות ומסובבים לכיוונים נגדיים עד שנוצרת צורת הטוויסט והפסטו נחשף.
- נותנים לטוויסטים לנוח מתחת למגבת לחה כעשרים דקות ולתפוח. בינתיים מחממים תנור ל180 מעלות. מושחים את הטוויסטים בשמן זית, מכניסים אותם לתנור ואופים כעשרים עד עשרים וחמש דקות, עש שהם מעט משחימים.
נ.ב.
אם אהבתם את הפוסט ואתם רוצים להתעדכן בעוד מתכונים וטיפים (אחד בשבוע לפחות), אל תשכחו לעשות לייק לעמוד פייסבוק ו/או להירשם לקבלת מיילים (זו האופציה המומלצת כי היא מבטיחה שהמתכון יגיע אליכם, בדקו בספאם או בלשונית של Promotions אם אתם ב Gmail, המיילים יגיעו לרוב לאחד מאלה).
18 תגובות
הי
אפשר להחליף את הקמח בכוסמין מלא?
תודה 🙂
יצא דחוס יותר אבל כן
בוקר טוב, תודה על המתכון☺
האם אפשר להמיר את הקמח בקמח נטול גלוטן ואם כן, באיזה?
אם תסכימי, אני יכולה להעלות פה מתכון מדהים ומדוייק של פסטו.
לא יצא לי להכין מאפה כזה עם קמח ללא גלוטן, אבל טוענים שיש כאלו שמחליפים אחד לאחד קמח חיטה.
בכיף שתפי לגבי הפסטו.
נראה נפלא!
אך רשימת החומרים מתסכלת במיוחד לאור המידות הדורשות כלי מדידה של רוקח, שאינם מצויים בכל מטבח ביתי:
4 גרם מלח
3 גרם שמרים
10 גרם שמן זית
115 גרם מים
????
אולי ניתן לתת מידות סטנדטיות קצת יותר כמו חצי כפית/כף/רבע כוס…?
תודה, זה לא עניין של רוקחות, אלא של דיוק באפייה, שהוא קריטי להשגת תוצאות טעימות.
כתבתי פה רבות על משקל דיגיטלי למטבח, לדעתי הוא נדרש בכל בית שאופים בו, הוא עולה פחות ממאה ש"ח, ישמש אותך לנצח, וישפר משמעותית כל מאפה שלך.
אם אין משקל אני ממליצה בחום לרוץ ולרכוש. לתת מידות בכוסות למאפה כזה זה לא מקצועי לטעמי ולא רפטבילי.
מורן
מעבר למתכונים שהם תמיד מסקרנים וטעימים.
מאד אהבתי את הכתיבה שלך בעיקבות ההרצאה.
ענין המלח גס והזוגיות( כמטפלת זוגית)
ההתמקדות בכל דבר שאנחנו עושים והשימוש בכלים רב פעמיים .
שתהיה שנה טובה עם נגיעות מרגשות של מלח אטלנטי גס (:
תודה רבה 🙂
באיזה שלב ידידותי לפריזר / ואיך מחממים בלי להרוס לקראת ההגשה?
אחרי ההכנה והצינון. הכי מומלץ לחמם שוב כמה דקות בתנור או טוסטר אובן, עם מעט שמן משוח מעל.
שלום ותודה על המתכון! הכוונה לשמרים לחים או יבשים ברשימת המצרכים?
בכיף, יבשים
היי, המתכון נראה מעולה. שאלה לגבי הכמויות – אמורים לצאת 10 מקלות?
תודה 🙂
משהו כזה, כן
למה בהדפסה כ PDF לא מופיעות התמונות
לא יודעת
מאוד רוצה לעשות את המתכון אבל אין סיכוי שאני עומדת למדוד במשקל, (אין זמן…) יש מצב שתרשמי תרגום לאנשים ממהרים כמוני, (וגם קצת חסרי סבלנות..)
תודה
לא ממליצה לאפות ללא משקל מטבח, התוצאות יהיו בהתאם.
הזמן למדוד על גבי משקל או לשים בכוס הוא זהה.